השלכות לאובדן מקום העבודה והתמודדות.



1. העבודה היא לא רק פרנסה, היא הבסיס בהגדרת הזהות שלנו.

 היא מגדירה את מקומנו במשפחה ובחברה. היא מקנה לנו מסגרת קבועה ויציבה בחיינו , שייכות ושלמות נפשית. . לאובדן מקום העבודה השלכות על המסגרת המשפחתית ועל העובד עצמו. כל אדם מגיב להפסקת העבודה בצורה שונה. התגובה מושפעת מהרבה  סיבות: הגיל, המין, המקצוע, המצב הכלכלי, הצפי לתקופת האבטלה ומבנה האישיות.

 

2. אדם שפוטר עלול לחוות משבר נפשי

 העשוי להחמיר ככל שתתארך תקופת האבטלה. היעדר תמיכה וגיבוי מהמשפחה יחד עם קשיים כלכליים ייגרמו להעמקת המצוקה והדחק. בניגוד למקובל לחשוב, גם אדם שהתפטר מהעבודה מיוזמתו אינו חסין מפני משבר.

 

4. גם הסטיגמה החברתית

של מובטל פוגעת באדם שממילא מתקשה להסתגל למצבו החדש. אדם שפוטר עשוי לחוש פגיעה בדימוי העצמי כתוצאה מביקורתם של הקרובים לו ומסטיגמת המובטל הדבקה בו. רובנו מגדירים את עצמנו במידה זו או אחרת בהתאם לדרך בה החברה תופסת אותנו.. לצד כל אלה מתווספים גם הדאגות המתלוות לאבדן הכנסה ופרנסה שעלולות להתגבר עם חלוף הזמן לכדי דחק ודיכאון נפשי.

 

5.קושי משפחתי

 המצב החדש מעכיר את היחסים בתוך המשפחה, מחליש את המסגרת המשפחתית ויכול לגרום למשבר בזוגיות, שאף עלול להסתיים בפרידה וגירושין. המצב יכול גם לערער את ביטחונם של הילדים ולעורר בהם תחושת אובדן וחרדה; לגרום להם לסבול ממצוקתם של הוריהם, ולחשש שמא תפגע שלמות המשפחה ומפני הצפוי להם בעתיד.

 

6. לא רק המשפחה הגרעינית נפגעת אלא גם המשפחה המורחבת

 גם בשל התערערות היחסים וגם בשל ההשלכות הכלכליות. במיוחד מושפעים מהמצב הורי בני הזוג להם מחויבות מוסרית לתמוך בילדיהם. סדרי החיים שהשתבשו מחייבים גם את בני המשפחה המורחבת להדק את החגורה ולסייע לקרוביהם. גם הורה או בן זוג מובטל נושא סטיגמה חברתית של כישלון. מאחר שמובטלים נושאים מעין אות קלון חברתי נוצרות בושה ופגיעה בדימוי העצמי הן של המובטל והן של בני משפחתו לרגשות אלו מתווספת תחושת חוסר אונים ההולכת ומתגברת ככל שמתארכת תקופת האבטלה וחיפוש העבודה

אפשר לצלוח את משבר הפסקת העבודה בשלום אם נערכים אליו ואם פועלים במהלכו בצורה מושכלת.

 

7. תמיכה הכלה והסתגלות

 אנשים רבים שחווים שינוי מנסים כנגד כל הסיכויים להיאחז בחייהם הקודמים והמוכרים. אני ממליצה  לעובד המפוטר ולבני המשפחה לקבל את העובדה שמתכונת חייהם השתנתה ולהסתגל לשינוי. לקבל את המציאות החדשה ולהתמודד עם השינוי במצבם. עוד חשוב להיערך לקראת האפשרות שהחיפושים אחרי עבודה חדשה עשויים להתמשך ולהתאזר בסבלנות מבלי לאבד את הביטחון העצמי והמקצועי, החיוני להשגת מקום עבודה חדש.

 

8. חשוב ביותר להציף את הבעיות ולדבר עליהן ולא לתת למצב החדש לפגוע בזוגיות.

 גם אם אין פתרונות מעשיים, עצם הצפת הנושא, עצם השיחה על המצב ועל התחושות והרגשות הוא חיובי ותורם ליחסים בין בני הזוג. תקשורת פתוחה חשובה בכלל במערכת יחסים, אך חשיבותה גדלה בעיקר ברגעי משבר. היא תורמת, בין היתר, גם לתהליכים לא מודעים שיש בהם כדי לסייע להתמודדות יעילה של האדם עם מצבי משבר.

 

9. תקשורת פתוחה חשובה גם בהתייחסות לילדים

 הילדים הם פיקחים ונבונים ואל לנו לזלזל בתבונתם. סביר מאד שהם יחושו באווירת המשבר ונכון להיות גלויים כלפיהם. אני מכבדת גבולות בין ילד למבוגר, אך עם זאת אני מאמינה שילד יודע להציג שאלות שהוא יכול ומסוגל לעמוד בתשובה להן. לכן אם הילד מעלה בעיות ותהיות, השיבו לו באופן ישיר מבלי להרחיב יתר על המידה. השתדלו לא לעשות שיחה 'דרמטית' אלא שיחה רגועה, תמציתית ובונה, במסגרתה תרגיעו את הילדים ותבהירו להם שהדברים בשליטה ואתם מצפים לחזור למעגל העבודה בהקדם. חשוב מאוד להעניק להם ביטחון ולהסיר דאגות מליבם ככל האפשר, דבר שיקנה גם לכם שקט נפשי. כמו כן, חשוב לעקוב אחריהם ולגלות איתותי מצוקה אם יהיו. זאת ועוד, חשוב לא לריב ולא לפגוע אחד בשני בפני הילדים, לא בכלל ובטח לא על רקע המשבר.

 

10. טיפול במקרה הצורך

 יש להקדים ולראות איך הדברים מתפתחים, ואם מתעורר צורך בסיוע ותמיכה ייעוץ מומלץ.

 


צור קשר


לפגישת ייעוץ ללא התחייבות


טואול - בניית אתרים באינטרנט