ניתוח אופי העסקה של WIX. למה הם הצליחו במקום שאחרים לא הצליחו ומה חישל אותם בדרך להנפקה החלומית.

אנשים בריאים לוקחים סיכונים במהלך חייהם- סיכון מחושב, המתבטא בהתנהגותם בכל תחומי החיים האישים והמקצועיים. מהי נטילת סיכון?מה מניע אנשים להסתכן ומהי התועלת בנטילת סיכון מחושב.

נטילת סיכון (Risk Taking)  התנהגות זאת של נטילת סיכון מלווה את האדם משחר האנושות. הישרדותו של האדם הקדמון הייתה ככל הנראה תלויה במידה רבה בתעוזתו, בהתגברות על פחד וחרדה מפני הלא ידוע, ביציאה לצייד של חיות טרף והימנעות מסכנה, במציאת פתרון לבעיות קיומיות ובנטילת סיכון כדי לשרוד בטבע. נטילת סיכון ברמת הפרט מאופיינת ביכולתו לגייס כוחות להתגבר על הסכנות הנמצאות בסביבה ולשלוט בגורלו. נטילת סיכון היא מעין אינסטינקט אבולוציוני גנטי מובנה המבטיח לנו את היכולת להתגונן בעת סכנה ופחד (Zuckerman & Kuhlman, 2000).

 

כיום, בעולמנו המודרני אנו מוגנים הרבה יותר מסכנות ומחיות טרף, ואף מאסונות טבע וממלחמות שסופן מוות בטוח, אבל המנגנון והמבנה הגנטי האנושי של נטילת סיכון עדיין טבוע בתוכנו. התרבות המערבית מוצאת תחליפים לנטילת סיכון, ולא כדי לשרוד כמו אצל האדם הקדמון, אלא כדי לנצח, לגרוף רווחים כלשהם, להתמודד בחברה ובחיי היום יום שלנו, ואפילו כדי לרכוש ידע, ליהנות ממוזיקה ואמנות ובעיקר כדי ליהנות מיתרונות פסיכולוגיים שונים שמספקת עצם הפעילות המסוכנת.

 

דברים רבים בחיים המודרנים כוללים מידת מה של נטילת סיכון: נישואים (כי יש סיכוי רב שבסופו של דבר נתגרש), נהיגה, טיסות מעבר לאוקיינוס, חציית כביש אפילו במעבר חצייה, שימוש בסמים אסורים ושתיית אלכוהול. גם ילדים נוטלים סיכון בחיי היומיום שלהם: הם מטפסים לראש העץ בעת משחק, מצביעים מיד כשהמורה שואלת שאלה (על אף שאינם בהכרח יודעים את התשובה הנכונה), ומתבגרים נוטלים סיכון למשל כשהם מחליטים לומר מילה מיוחדת לנערה שיכולה לכבוש את ליבה או לדחות אותה. הימורים כמובן נחשבים גם כן להתנהגות של נטילת סיכון. נערכו מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה בנושא האישיות שמצאו כי למעשה רבים מהעקרונות השייכים לנטילת סיכון דומים להתנהגות בעת הימורים

מדוע אנשים נוטלים סיכון?

יש סיבות רבות לכך שאנשים נוטלים סיכון, וכבר הזכרנו את העקרונות השונים והתאוריות המסבירות תופעות אלה באופן כללי. ניתן גם לסווג אנשים הנוטים לחפש וליטול סיכונים באופן מעשי לפי התנהגויות הנצפות אצל הפרט. להלן מספר סיבות להתנהגות של נטילת סיכון, המבוססות על התאוריות וההסברים השונים שהובאו לפנים:

 

1. התמודדות עם שעמום ועם שגרה – בתרבות של ימינו אנשים מבקשים ליטול סיכון כדי לצאת מהשגרה, לשחרר אנרגיה עודפת, וליהנות. אנשים רבים מחפשים על כן אתגר מיוחד, שונה ומהנה שיכניס גיוון לחיי היומיום המשעממים והאפורים. נטילת הסיכון  מעלה את רמת האדרנלין בדם ומספקת עוררות וריגוש דומים לאלה הנחווים בצריכת סמים ושתיית אלכוהול אך באופן חוקי ומקובל בחברה.

 

2. בחינת היכולות והמסוגלות העצמית של הפרט – אנשים רוצים להוכיח לעצמם שהם מסוגלים לעשות את הבלתי אפשרי, וזאת באמצעות פעילות הכרוכה בנטילת סיכון. הם מניחים כי אם הם הצליחו לכבוש את נסדק– בוודאי יוכלו לכבוש גם את לִבה של אהובתם, להשיב את הקסם לחיי נישואין משעממים, להצליח בקורס טייס, להצליח באוניברסיטה או להתגבר על מגבלה או לקות כלשהי.

 

3. שיפור יכולות תקשורת ויחסים חברתיים –מבחינה חברתית, אנשים חשים צורך להרשים את סביבתם הקרובה והרחוקה, כדי לזכות בקשרים חברתיים מחברת השווים ולכבוש את לִבם או לזכות בקרבתם.

 

4. מרד בממסד ובמוסכמות – אנשים הנוטים ליטול סיכון עושים זאת לעתים כמרד בממסד ובערכים שהם מייצגים בעיניהם. אנשים אלה חשים צורך לפעול על אף, או אולי בגלל, שבסביבה יאמרו להם שזה מסוכן או שהם משוגעים. כדי להגיע לתחושה עילאית של אופוריה והתרגשות ומשום שמעשה זה מנוגד לנורמות חברתיות ולערכים מקובלים. לא פלא שלעתים פורצים אלה משאירים סימנים, אולי באופן לא מודע, כדי שהמשטרה תוכל לתפוס אותם, מה שמעלה את רמת העוררות שלהם אף יותר.

 

5. תחליף להתמודדות פסיכולוגית עם מצב או אסון – ספורטאי על כיסא גלגלים ישקיע מאמצים אדירים, ייטול סיכון וינסה לטפס על מדרון הר תלול כדי להוכיח לעצמו, לאחרים ולחברה כולה שהוא יכול למרות המגבלה שלו, ולמרות מה שאחרים אולי חושבים על יכולותיו. תופעות כאלה ניתן היה בקלות לראות באולימפיאדה הפרא-אולימפית שנערכה בקיץ האחרון בלונדון. ספורטאים נכים מתמודדים עם הקושי הנפשי והפיזי עם מצבם או אסונם בעזרת העיסוק בספורט, בתהליך פסיכולוגי של מציאת "תחליף" להתמודדות זו. לעתים מי שהשתמש בסמים או שביצע פעילות לא חוקית אחרת שגרמה לו להתרגשות רבה ולאופוריה, בוחר בפעילות האתגרית והחוקית כתחליף. כגון בצניחה חופשית, קפיצה ממצוק לים, צלילה או ספורט הפארקור.

 

6. רצון להרגיש חופשי – במקרים מסוימים, החיפוש אחר נטילת סיכון מבטא שאיפה לחופש ולשליטה בחיים. למרות שחברתנו דמוקרטית ולפרט יש פחות או יותר חופש לבטא את עצמו – החוקים והכללים הרבים שהחברה כופה עלינו נותנים לאנשים מסוימים תחושה שהם מוגבלים והם רוצים לחוש משוחררים דרך נטילת סיכונים.

 

7. ביטוי לסקרנות וצורת למידה - ילדים ומבוגרים אוהבים ליטול סיכון כביטוי לסקרנותם. הם רוצים לבחון, ללמוד ולגלות סביבה חדשה על-ידי התנסות מעשית ומאתגרת על אף שלפעמים היא מסוכנת. למידה טובה ושאינה נשכחת נעשית דרך התנסות חווייתית ומאתגרת ושבה יש אלמנטים של נטילת סיכון.

 

8. התמכרות – במקרים מסוימים החיפוש אחר נטילת סיכונים הופך להתמכרות לפעילות אתגרית ולריגושים שבצדה. ככל שהם עושים זאת יותר, הם רוצים עוד ועוד ואף ברמה מסוכנת יותר. להתמכרות זו יכולים להיות מניעים פסיכולוגיים וגם ביולוגיים כפי שהוזכר לפנים.

 

כמובן שהמוטיבציה ליטול סיכונים מורכבת ביותר ונובעת משילוב של מספר סיבות, וכבכל התנהגות אנושית, משתנה מאדם לאדם וממצב אחד למשנהו.

 

התועלת בנטילת סיכון מחושב

לנטייה לנטילת סיכונים יש גם פן חיובי וניתן לנצל אותה לטובה (Brymer & Oades, 2009; Trimpop, 1994; Ungar, 2009). התנסות במצבים הדורשים נטילת סיכון מסייעת לאנשים לחזק את יכולותיהם ומיומנויותיהם, להעצים את אמנותם במסוגלותם העצמית, ביכולתם להתגבר על כישלונות ומכשולים וגורמת סיפוק, הנאה ורגיעה מעצם ההשתתפות בפעילות עצמה. עבודה בתחום שבו יש רמת סיכון גבוהה מספקת לאנשים אלה דרך חברתית מקובלת להביע את עצמם, ובה בעת גם לתרום לחברה ולהתפתחותם האישית. לפי זוקרמן (Zuckerman, 2007), גם אנשים רדיקלים בהתנהגותם הפוליטית-חברתית מראים נטייה גבוהה לרדיפה אחר ריגושים ונטילת סיכונים, נטייה שניתן אם כן לנצל לטובת פעילות חברתית או פוליטית מועילה.

 

אבחון הנטייה לנטילת סיכון

אבחון הנטייה לנטילת סיכון נעשית בדרכים שונות. הפשוטה ביותר היא מילוי שאלון שבו הנבדק נשאל אם הוא אוהב לבצע פעילויות שונות המסווגות לפי רמות שונות של סיכון - "נמוך", בינוני" או "גבוה". הציון הסופי מורכב משקלול העדפותיו של ממלא השאלון ומשקף את מידת הנטייה שלו לנטילת סיכונים. זוקרמן בנה שאלון אישיות מעין זה, המודד את רמת הצורך של הפרט בחיפוש אחר ריגושים ונטילת סיכון, ושבו נעשה שימוש רב במחקר.

 

שאלון זה למשל עשוי לסייע לאנשי מקצוע המטפלים בנהגים מועדים לתאונות או במכורים לסמים ולאלכוהול, שכן כפי שכתבנו קודם, לפי זוקרמן (Zuckerman, 2007) קיים קשר בין התמכרות לסמים לבין הצורך בחיפוש ריגושים. מחנכים, יועצים ומטפלים יכולים להסתייע בשאלון בהכוונה לתחום לימודים או למקצוע מתאים. ניתן למשל לכוון אנשים בעלי נטייה גבוהה לחיפוש ריגושים ונטילת סיכון למקצועות כגון: טייסים, שוטרים, פעלולנים בקרקס, ספורטאים או מקצועות אחרים הקשורים בספורט אתגרי.

 

ישנם גם מבחנים מתחום חקר ההתנהגות והאישיות שבהם עושים שימוש בסוג של הימורים. במבחנים אלה הנבדק עומד מול תסריט של אי-ודאות, מול תוצאה של רווח או הפסד. בדומה לבחירה בין ציפור אחת ביד לבין שתיים על העץ, הנבדק נשאל למשל: האם תהיה מוכן לצאת לפגוש נערה שדחתה אותך בעבר ושאתה משוגע עליה יום לפני בחינת בגרות קריטית, במקום לנוח או לערוך חזרה אחרונה לפני הבחינה?

 

דרך נוספת היא הערכה לפי צפייה וניתוח התנהגות הנבדקים וחייהם האישיים, בעבודה, בלימודים, וכן בשעות הפנאי (Siegal et al., 1994).

 

ככל הנראה, בעתיד נוכל להשתמש במכשור מיוחד (MRI או שיטות הדמיה אחרות) שיבדוק את השינויים הפיזיולוגים המתרחשים במוח לפני פעילות הכרוכה בנטילת סיכון, בעת ביצוע הפעילות ולאחריה. לאחר מכן נוכל להשוות תוצאות אלה עם פרופילי התנהגות שהורכבו בשיטות אחרות, ונקבל גרף המנתח את התנהגות הנבדק. כך נוכל להסיק מסקנות ולנסח המלצות, לטפל בפרט ולבנות לו תכנית התערבות אישית בהתאם לממצאים.

 

בטיחות

בהקשר לספורט אתגרי, המונח "נטילת סיכון" כולל בתוכו אלמנטים של גובה, מהירות, קושי ומורכבות הגורמים לפחד ולסיכון בפציעה ואף במוות. בעת פעילות ספורט אתגרי מאורגנת, על המארגנים לחשב את רמת הסיכון ולהגבילו ולידע את המשתתף לגבי רמת הסיכון. נטילת סיכון אין פירושה בהכרח להתנהג בצורה שבה אנו עלולים להיפצע והכי גרוע אף לאבד את החיים.

 

מצד אחד, נטילת סיכון מחושב בספורט אתגרי הוא שגורם לריגוש, להנאה, לסקרנות וללמידה. כדי שאלה יוכלו להתקיים, בטיחות המשתתף בפעילות חשובה ביותר. יש לשמור על כללי הבטיחות, לחזור ולהתריע עליהם בכל מיני דרכים לאורך כל התהליך – באימון של המיומנויות הנדרשות לבצע זאת בבטיחות, בשיחה, בדיון, בחומר כתוב כגון שילוט ודפי הסבר, היכרות ושליטה מוחלטת בקבוצת המשתתפים.

 

מצד שני, חשוב למשל לא להגביל ילדים וצעירים מלהתנסות בנטילת סיכונים סבירים. כללי פעילות מגבילים מדי ו"הגנת יתר" על ילדים צעירים מייצרים דור של אנשים שאינם בטוחים בעצמם, מפחדים לקחת סיכונים פיזיים, קוגניטיביים וחברתיים ונרתעים מהחלטות חשובות הנוגעות לשיפור איכות חייהם (Aharoni, 1986; Gill, 2007; Thom, Sales & Pearce, 2007; Ungar, 2007). למשל, ילדים שבאו מבית המגביל את תנועותיהם וניסיונותיהם להתמודד עם סיכון על ידי יצירת כללים נוקשים ("אסור לקפוץ על הספה", "אסור לקפוץ במדרגות", וכדו'), יגדלו כנראה להיות מאופקים בכל הקשור להסתכנות פיזית או פסיכולוגית.

 

ספורט אתגרי לאנשים בעלי צרכים ייחודיים

השתתפות בספורט אתגרי היא התנסות חווייתית ויוצאת דופן בעמידה מול סכנה מוחשית או פסיכולוגית הבוחנת את קצה יכולתו של הפרט ואת התמודדותו עם אתגר, מכשול או קושי. התגברות על קושי דרך התנסות בספורט אתגרי תורמת לאופוריה ולהנאה, אך לעתים כרוכה בסיכון רב. למרות הסיכון, השתתפות בספורט אתגרי ונטילת סיכון מחושב מוציאות לרוב את הטוב שבמשתתפים ותורמות להתפתחותם הפסיכולוגית, החברתית והפיזית.

 

אנשים בעלי מוגבלות מוצאים בספורט ובספורט אתגרי בפרט, כלי לביטוי עצמי, ואמצעי לבחינת יכולותיהם ואת גבולות האפשר. יותר מכול, הם רוצים להוכיח לעצמם שהם יכולים ומסוגלים להתגבר על קשייהם הרבים. התגברות זו הופכת להם בסופו של דבר לדרך חיים השופעת בעוצמה וביטחון עצמי. מחקרים מראים (Datillo & Groff, 2000; Gillis & Ringer, 1999;) שבעקבות השתתפותם בפעילות ספורט אתגרי, שיקומם הופך מהיר ויעיל יותר, הם מפתחים מסוגלות עצמית גבוהה יותר, דימוי עצמי חיובי, שליטה עצמית ואמונה שכפי שהם יכולים להתמודד בפעילות הספורט האתגרי כך הם גם יכולים לנצח את הקשיים העומדים בדרכם לאורך החיים. לעתים שילוב של טיפול פסיכולוגי עם פעילות ספורט אתגרי יעילים יותר מהשימוש רק באחד מהם.

 

מסקנות

לפי אליס, הפרט מטבעו מחפש גירויים ואתגרים כל הזמן. זוקרמן טוען שחיפוש מתמיד אחר ריגושים היא תכונה נורמטיבית למרות הקשר לנטייה לנטילת סיכון. תכונה כזאת מושכת אנשים לעסוק בפעילויות ובמקצועות שיש בהם רמת סיכון גבוהה, כגון שוטרים, כבאים, רופאים העובדים בחדר המיון ומקצועות נוספים שבדרך כלל אנשים בעלי רמה נמוכה של חיפוש גירויים נמנעים מלעסוק בהם. בחברה מגוונת יש לנו צורך בכל הרמות והסוגים של נטילת סיכונים.

 

עלינו לאפשר לילדים, לבני נוער בסיכון, למבוגרים ולבעלי צרכים מיוחדים לעסוק בפעילות אתגרית שהיא מושכת וממשיכה לרגש לאורך זמן, אחרת הם יחפשו את הריגוש במקום אחר, אולי בפעילות מסוכנת, בלתי חוקית ואנטי חברתית, או יוותרו על כל סוג של פעילות מאתגרת ויישארו בלתי פעילים ובלתי מעורבים.

 

יש לנסות לשנות מדי פעם את מקום הפעילות, סוג הפעילות, רמת היצירתיות שהיא דורשת, רמת הקושי, המורכבות ורמת האתגר והסקרנות הנדרשים מהפרט. טיפול בגישה חדשנית, יצירתית ושונה, תוך שימוש בציוד ומתקנים חדשים ובפעילות אתגרית ומושכת, יבטיחו שהמשתתף (או המטופל) לא ישתעמם, יתמיד בפעילות ולא יפנה לחפש תחליף לאתגר זה בפעילות מסוכנת ולא מבוקרת.

 

ילדים לומדים להתמודד עם נטילת סיכונים באמצעות משחק וסקרנות ודרך פעילות גופנית - קפיצה ממקום גבוה, טיפוס על עץ, רכיבה על אופניים במהירות או בירידה ללא ידיים וכדומה. מבוגרים לעומתם, לרוב לומדים להתמודד עם נטילת סיכונים דרך פעילות מובנית ומאורגנת. עיסוק בספורט אתגרי מספק הזדמנויות רבות למטופל להביע את עצמו, למצוא את הנקודה האופטימלית שלו ולהגיע לרמת הריגוש המתאימה לאישיותו כפי שהוסבר לפנים על ידי אליס (איור 1). פעילות ספורט אתגרי מספקת תחליף בריא לפעילות אחרת, כגון הימורים, צריכת סמים ושתיית אלכוהול ופעילות אנטי חברתית אחרת שלה השלכות שליליות על הפרט והחברה (קלאוס וצימר, 1999).

 

פעילות ספורט אתגרי הכרוכה ברמה מסויימת של נטילת סיכון, יוצרת למידה חווייתית שיש בה הכח לשנות התנהגות, למשוך את המשתתפים, להביא לחשיבה ופתרון בעיות ואף לשיתוף פעולה כפי שניתן למצוא למשל במסעות הישרדות יבשתיים וימיים לבני נוער בסיכון. פעילות זו משאירה חותם אצל המשתתפים והשפעותיה החיוביות נשארות לאורך זמן. דרך פעילות מאורגנת כמו ספורט אתגרי, מטופלים מתבטאים באופן פתוח יותר, הם מוכנים לדבר על דברים שלא היו מעיזים להעלות במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי רגיל.

 

סיכום

מידה סבירה של נטילת סיכון בהיבטים שונים של חיי היומיום היא התנהגות נורמלית ובריאה. כל עוד עושים זאת בזהירות, תוך שמירה על כללי הבטיחות ובאופן שאינו פוגע בחברה, עשוי הדבר לתרום לשיפור המצב המנטאלי, להנאה, ללמידה, לסיפוק ולהתפתחות אישית.

 

אנשים יכולים להתנסות בנטילת סיכונים באופן חיובי או שלילי ועל כן יש להציע פעילות שתכלול מידה סבירה של נטילת סיכון ותעשה באופן חיובי ובריא.

 

יותר מאשר בכל תחום טיפולי אחר, פעילויות ספורט אתגרי הן לרוב זמינות ומועילות לתהליך החינוכי-טיפולי-שיקומי. ספורט אתגרי כולל מגוון רחב של פעילויות ומיומנויות המתאימות ליכולות שונות, לאנשים שונים ולכל הגילאים, ולכן פעילויות אתגריות הן מקור חשוב וחיוני לקידום תהליכים במסגרות חינוכיות, טיפוליות ושיקומיות

 

 

סטרטאפ

יזמים מצליחים לא צריכים אסטרטגית יציאה(אקזיט).

הבעיה המרכזית עם סטרטאפים היום זה שמרביתם יוסדו על מנת לצאת למכירה(אקזיט)

חברות, ככלל לא אמורות להיווסד רק על מנת לבצע מכירה.

נכון, מיזמים מוצלחים הם אלו שבסוף נמכרים או יוצאים להנפקה . אבל כשחברה נשענת על המכירה בראש סדר העדיפויות, המוצר או אסטרטגית המכירה ממוקדת לאקזיט ולא לצרכי הלקוחות או השוק.

בהנפקה-הצעת מניות של החברה לקהל בשוק ההון מצריך הנפקת מניות כנגד מזומן בזמן שהחברה נמצאת במצב מאתגר של צמיחה שיהיה אפשרי בזכות הכסף שזורם לתוך החברה בזמן ההנפקה.

מכירת בעלות  בשוק לרוב מביאה כסף לצמיחה, תוך כדי הבטחה ממנהלי החברה לאיזשהו נתח מהרווחים בעתיד.  מה שעלול לקחת שנים. ההתמודדות עם דרישות השוק, המשקיעים, הביטחונות והעמלות הופכים למציאות החדשה של וויקס ובשוק אגרסיבי זה  לא תמיד נחשק. אז מה גרם לשלושת האחים מפתח תקווה לוותר על אקזיט בשווי 200מיליון דולר?

מה עשתה וויקס-מנהיגים את החברה  להנפקה.

1. מתמקדים על רווחיות בטווח הארוך ולא על חלום ילדות של מזראטי

כסף הוא המניע של מרביתנו, אבל הפוקוס שלהם הוא  על להפוך את וויקס לייצר רווחי שוק ותזרים מזומנים ולא על מי יקנה את אותם בעבור מיליונים.

2. וויקס מאמינים שהון פרטי הוא לא הבסיס ליצירת לקוחות-

וויקס מתמקדים על הצרכן והשוק . מה שמועיל הן לחברה והן לקהל היעד. ולא לחברה והשוק שיעזור להם למכור את וויקס. בעוד זאפוס הוא הצלחה גדולה בשוק הקמעונאי באינטרנט, זה לא תמיד היה ככה. בהתחלה זאפוס נאבק לקבל מימון משום שהוא נכנס לשוק צפוף בין הרבה ספקים אחרים. בעוד רבים המליצו לזאפוס לקבוע  את אסטרטגית האקזיט הראשונה שלה, החברה בחרה במקום לבדל את עצמם ע"י התמקדות בהקמת חווית שירות טובה יותר ללקוחות. כתוצאה ממחויבותו של המותג לשירות לקוחות, זאפוב יצא מהשוק ההומה אדם בראש, וכתוצאה מכך, נרכשה ע"י אמזון.  זאפוס לקחו את הגישה הנכונה ומיקד את המאמצים שלה (והכסף) על בידול המותג מהמתחרים שבסופו של דבר הצליח להם. אם היו מגיעים מכווני יציאה כבר מההתחלה יש סיכוי טוב שהם היו מונעים צמיחה ודועכים מול כל התחרות.

3. וויקס לא מפנטזים כרגע על אקזיט ודוחפים קדימה מה שנותן מוטיבציה רבה ל400עובדיה.

שקיפות עם העובדים מאוד חשוב. העובד ירגיש כשהמטרה העליונה של הבעלים היא למכור את החברה ולעשות רווח מידי. דבר שיכול להיות נפלא לבעלי המיזם- נוראי לעובדיו. החשש שבקרוב יהיו ללא עבודה או שלא יכירו את החברה כמות שהיא פוגעת בפרודוקטיביות של הצוות. לכן חזון של לאן החברה הולכת, ההצלחה שלה. ופרסום היעדים בקרב העובדים תעזור ליצור הצלחה. הם  מייצרים בקרב עובדיהם  השראה לפתח מוצר טוב יותר שירכוש אוהדים בכל העולם.

4. וויקס מגשימים את חלומם ולא של אחרים.

האנשים המשפיעים ביותר  בעולם הם אלו שהצליחו בעזרת חלומם לשנות איכות חיים לאנשים ואז ליצור אותו. . פייסבוק/אפל/זאפוס כולם עשו זאת. על מנת להצליח עליך להאמין במה שאתה עושה, במוצר שלך. ולהיות בעל מוטיבציה להגיש זאת למרות כל הקשיים.  האמת הקרה היא שהרצון לכסף(אקזיט) פשוט לא מספיק לעזור לך לעבור את הגיהנום הכרוך בלטפח חברה להצלחה. ווקס מאמינים במוצר שלהם, מאמינים שהם עושים משהו טוב יותר מהאחרים ומאמינים שהם האדם המתאים שיכול לקחת אותם לשם. ווקס לא לוקחים עצות מחברות אחרות ועושים הכל בעצמם מה שמשאיר אותם חזק במרוץ.

שהמטרה הסופית זה אקזיט, מאוד מאתגר לאהוב את המוצר ולדאוג שהמיקוד  יהיה על איך לשפר אותו ולהמציא מחדש את החברה. וויקס מנהיגים את החברה במיקוד ליצירת עסקים מניבים. ע"י יצירת בסיס איתן של תרבות בחברה.

 

 

צור קשר


לפגישת ייעוץ ללא התחייבות


טואול - בניית אתרים באינטרנט